תמ"א 36 החדשה (בהליכי תכנון) - מאמר מאת עו"ד ליאור כץ
מאמר מאת עו"ד ליאור כץ אשר פורסם בכתב העת "מקרקעין" בנובמבר 2009.
המאמר סוקר באופן נרחב את מערך דיני התכנון והבניה ובראשם התכנית תמ"א 36, אשר מכוחה ניתנים היתרי בניה להקמת אנטנות סלולריות בישראל.
המאמר סוקר, בין היתר, את העקרונות החשובים לציבור בהקמת אנטנות סלולריות, וכן עומד על התופעה של הקמת מתקנים סלולריים ללא היתרי בניה.
תכנית תמ"א 36 א' שמכוחה מקימים אנטנות סלולריות
היתרי בניה להקמת אנטנות סלולריות בישראל, ניתנים מכוחה של התכנית תמ"א 36 א', שהיא תכנית מתאר ארצית למתקני תקשורת.
התכנית תמ"א 36 א' כוללת הוראות לגבי הקמת אנטנות סלולריות, מגבלות בטיחות, סוגי המסמכים והאישורים הנדרשים להיתר בניה, גודל אתר שידור סלולרי, הנחיות נופיות והוראות מפורטות נוספות.
המלצות ועדת המנכ"לים לגבי הקמת אנטנות סלולריות
בשנת 2005 החליטה הממשלה להטיל על ועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה, לבחון את הנושאים הקשורים להקמת אנטנות סלולריות ולהגיש הצעה לשינוי תכנית המתאר הארצית תמ"א 36 א' מכוחה ניתנים היתרי בניה להקמת אנטנות סלולריות.
ועדת המנכ"לים, בראשות מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, דנה בנושא ופרסמה מסמך המלצות בדצמבר 2005.
המלצות הועדה היו, בין היתר:
-
להפחית את מספר התרנים הגבוהים המוקמים באזורי בניה עירונית ולעודד הקמת מתקנים קטנים בפריסה צפופה יחסית שהקרינה מהם מופחתת;
-
לשלב אנטנות בתשתית עירונית קיימת (למשל אנטנות על עמודי חשמל);
-
לקבוע מסלולים לרישוי בניה למתקני שידור, לפי סוגם, גודלם, והשפעתם על הסביבה;
-
יידוע הציבור ושיתופו בהקמת מתקני שידור סלולריים;
-
החברת שיקול דעת הרשות המקומית לגבי הקמת מתקנים מסוימים;
-
מנגנון שיפוי מפני תביעות, אשר יחול על חברות הסלולר, בהיקפים שונים;
-
ביטול הפטור מהיתר בניה למתקני גישה אלחוטית;
-
איחוד מתקני שידור, הקמת מרכז ידע, קיום דיון ציבורי לפני כניסת "הדור הרביעי".
עד כה ונכון למועד כתיבת דברים אלה התכנית תמ"א 36 א' לא שונתה, ולפיכך המלצות ועדת המנכ"לים לא יושמו.
לצפיה בהמלצות ועדת מנכ"לים בנושא פריסת מתקני שידור סלולריים, דצמבר 2005
הדו"ח שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה לגבי אנטנות סלולריות המוקמות ללא היתרי בניה ("מתקן גישה אלחוטית")
במקומות שונים בארץ, על גגות בניינים, ניתן לראות קופסאות קטנות. בתוך הקופסאות נמצאות אנטנות סלולריות אשר הוקמו ללא היתרי בניה.
החברות הסלולריות קוראות לאנטנות אלה בשם "מתקן גישה אלחוטית", שהוא מתקן שידור אשר, בהתאם להוראה בחוק התכנון והבניה, פטור מחובת היתר בניה לצורך הקמתו.
קיימת מחלוקת האמנם האנטנות הללו הן "מתקן גישה" הפטור מהיתר בניה, כטענת חברות הסלולר, או שמא הן אנטנות סלולריות רגילות החייבות בהיתר בניה, כטענת רשויות מקומיות.
בתי המשפט בערכאות שונות דנו בסוגיה, ולאחר שניתנו פסיקות שונות, הגיע הנושא לבית המשפט העליון. נכון למועד כתיבת דברים אלה, המחלוקת טרם הוכרעה סופית בבית המשפט העליון.
היועץ המשפטי לממשלה נדרש גם הוא לסוגיה, ולצורך בדיקתו אף הורה על מינוי צוות בין-משרדי אשר יערוך בחינה מעמיקה של הנושא.
הצוות הבין-משרדי, לאחר שקיים ישיבות ואסף מידע בנושא, הכין דוח אשר הוגש ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 2009.
לצפיה בדוח הצוות הבין-משרדי מיוני 2009 בנושא מתקן גישה אלחוטית
הורדת אנטנות סלולריות ותרני ענק
עת"מ (ת"א) 1183/06 ועד הבית ברח' איינשטיין 34 ת"א ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח'
משרדנו ייצג את העותרים, ועדי בתים ודיירים, שעתרו לאחר שגילו כי ליד בתיהם הוקמו שני תרני ענק ועליהם אנטנות סלולריות שהוקמו בצומת הרחובות איינשטיין ונמיר בתל-אביב. הדיון נסב אודות שאלת חוקיותם של היתרי הבניה שניתנו לחברות הסלולריות להקמת מתקני שידור סלולריים בגובה 30 מטר בשכונת רמת-אביב. בדיון עלתה שאלה עקרונית, האם ניתן להקים תרנים סלולריים בשטח בניה עירונית. העותרים טענו כי הדבר אסור וכי היתרי הבניה מנוגדים לתכנית מתאר ארצית לתקשורת תמ"א 36א' האוסרת זאת.
ביהמ"ש המחוזי (הש' עוזי פוגלמן) קיבל את העתירה. נפסק, כי הכלל שקובעת התמ"א הוא איסור להקים בשטח העיר מתקן שידור קרקעי (על הקרקע). החריג לכלל הוא כאשר המתקן הסלולרי משתלב במתקן תשתית אחר כגון עמוד תאורה, שאז ממילא נעשה שימוש במשאב הקרקע והפגיעה הסביבתית או הנופית כבר קיימת.
במקרה זה נפסק שאין לראות את התרנים הסלולריים הענקיים, שגובהם 30 מטר, ועליהם הותקנה גם מנורה, כאילו הם עמודי תשתית לתאורה, כטענת החברות הסלולריות. נפסק שאין להתיר הקמת מתקן תשתית חדש רק על מנת ל"הכשיר" הקמת מתקן סלולרי. הדבר יאפשר עקיפה מלאכותית של האיסור בתמ"א 36א' להקים אתר סלולרי קרקעי בעיר. לפיכך, כאשר מבוקש להקים מתקן תשתית חדש בשטח עירוני ולצרף אליו מתקן סלולרי, צריך להראות כי קיים צורך ציבורי ממשי במתקן התשתית, וכי צורך זה הינו עצמאי ועומד בפני עצמו גם ללא זיקה להקמתו של המתקן הסלולרי.
במקרה זה לא נטען שהיה צורך עצמאי להתקין עמודי תאורה חדשים. לכן נפסק, שהיתרי הבניה נועדו בלעדית להקמת המתקנים הסלולריים. לפיכך, לא מתקיים החריג (המאפשר היצמדות מתקן סלולרי למתקן תשתית), ולכן היתרי הבניה שניתנו לחברות הסלולריות חורגים מהכלל האוסר מתקני קרקעיים בשטח העיר, ודינם להתבטל.
נדחתה גם טענת החברות הסלולריות כי הן השקיעו כספים בהקמת התרנים, ושאם יוסרו ישובשו שידורי התקשורת הסלולרית. נפסק כי הפגם שנפל הוא בדרגת חומרה גבוהה. לא ניתן להשלים עם היתר בניה אשר חורג מהתכנון התקף (התמ"א). לפיכך נפסק כי היתרי הבניה בטלים וכי יש להפסיק את פעילות המתקנים ולהסירם, וזאת יש לעשות בתוך 8 חודשים, כדי לאפשר לחב' הסלולריות פרק זמן להתארגנות לצורך כך.
לפסק דין השופט עוזי פוגלמן, ביהמ'ש המחוזי (מינהלי) תל-אביב, מיום 14.5.2006
אי-חוקיות אנטנות סלולריות שהוקמו ללא היתרי בניה
עפ"א 80217/06 יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נגד סלקום ישראל בע"מ ואחרים
עו"ד ליאור כץ ייצג את המערערות, הועדה המקומית ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה, בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי כנגד חברות הסלולר סלקום ופלאפון, על פסיקה בבימ"ש השלום לגבי הקמת אנטנות סלולריות ללא היתרי בניה.
הדיון בערעור, ובערעורים נוספים שהוגשו, נגע לבניית אנטנות סלולריות על גגות בתים והצורך בהיתר בניה להתקנתן. המתקנים הסלולריים שהוקמו מחולקים לאנטנה המותקנת בקופסה על גג הבנין, בעוד שיתר חלקי המתקן מותקנים בחדר בתוך הבנין, ובין חלקי המתקן מחברים כבלים. בפסקי דין קודמים בבתי משפט שלום, נחלקו הדעות בשאלה האם בניית המתקנים הסלולריים טעונה היתר בניה.
חברות הסלולר טענו, כי הן מקימות "מתקני גישה אלחוטית" אשר פטורים מחובת היתר בניה על פי הוראה בחוק התכנון והבניה. לעומת זאת, הועדה המקומית טענה כי המדובר באנטנות סלולריות רגילות החייבות לפי החוק בהיתרי בניה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את טענותינו כי להקמת המתקנים נדרש היתר בניה. נקבע, בין היתר, כי הדרישה להיתר בניה מתיישבת גם עם ההגנה על אינטרסים ציבוריים, כדי לאפשר יידוע הציבור וכתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים כתנאי למתן היתר בניה.
לפסק דין השופטת יהודית שיצר, בית המשפט המחוזי תל-אביב, מיום 22.5.2008
חברות הסלולר הגישו ערעורים לביהמ"ש העליון, ובמסגרתם עוכב ביצוע פסק דין ביהמ"ש המחוזי, ועד כה טרם ניתן פסק דין המכריע בערעורים (רע"פ 5192/08, 5201/08, 5212/08, 5213/08).
אין לתת היתרי בניה לאנטנות סלולריות מדור 3, 4, 5
עת"מ (חיפה) 15057-11-16 שכטר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה ואח'
עו"ד ליאור כץ ייצג את העותרים, עשרות תושבים, אשר עתרו לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד מתקן שידור ענק בגובה 42 מטרים לאנטנות סלולריות אשר הוקם ליד בתיהם בחיפה.
התושבים, באמצעות עו"ד ליאור כץ, טענו כי הם חוששים מהקרינה מהאנטנות ומירידת ערך בתיהם ונכסיהם ליד האנטנות. בעתירה ביקשו התושבים להורות על ביטול היתר הבניה שניתן למתקן השידור, וטענו שההיתר אינו חוקי וכי לא ניתן להוציא היתרי בניה לאנטנות מטכנולוגיות דור 3, 4, 5.
השופטת ברכה בר-זיו בבית המשפט המחוזי בחיפה, קיבלה את טענות התושבים. נפסק, כי היתר הבניה למתקן השידור בלתי חוקי, מכיון שתכנית המתאר הארצית תמ"א 36א' מכוחה ניתנים היתרי בניה לאנטנות סלולריות, אינה מאפשרת להקים אנטנות המשדרות בטכנולוגיות מתקדמות, אשר לא נכללו בתכנית.
פסיקה חדשנית זו עומדת בניגוד לפסיקות קודמות שניתנו, לגבי אותו מתקן שידור, בבית המשפט המחוזי בעתירה אחרת, ובועדת ערר.
בפסק הדין נדחו טענות חברות פלאפון, סלקום ופרטנר, וכן טענות הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, אשר טענו כי יש לראות את התכנית תמ"א 36א' כמאפשרת להקים אנטנות סלולריות מטכנולוגיות מתקדמות כנ"ל, למרות שהן לא נכללו במפורש בתכנית.
בפסק הדין נקבע, כי "היתר הבניה למתקן השידור נשוא העתירה עומדת בניגוד לתכנית תמ"א 36א' ולפיכך דינו להתבטל".
מעבר לנצחון הגדול של התושבים, שניהלו מאבק צודק וחשוב עבורם, לפסק הדין עשויה להיות משמעות רחבה, כלל ארצית. פסק הדין קובע למעשה שאסור לתת היתרי בניה להקמת אנטנות סלולריות מטכנולוגיות מתקדמות, מכיון שתכנית המתאר הארצית לא מאפשרת זאת. מעכשיו יצטרכו בכל מקום בארץ להביא בחשבון פסיקה חשובה זו, כדי למנוע הקמת אנטנות סלולריות שלא כדין ליד בתי התושבים.
לפסק דין השופטת ברכה בר-זיו בבית המשפט המחוזי (מינהלי) חיפה, מיום 17.10.2018